| |
צוות משימה ציבורי - הטובים בחינוך
רקע
צוות המשימה הציבורי 'הטובים בחינוך' נוסד ב מאי 2008 ע"י תא"ל (מיל) רם שמואלי, טייס קרב , מפקד בסיסים (עבדה ורמת דויד) ומפקד להק מודיעין בחיל אויר בתפקידו האחרון ו מר יצחק (קיקי) אוחיון - מנהל ויזם, מנכ"ל (לשעבר) אינטל ירושלים. אף שכל אחד מהם הגיע מ'עולמות ' שונים חולקים השניים אמונות זהות לגבי אחריותה של החברה הישראלית לסוגיית מעמד המורה וחוסר האטרקטיביות המספקת של המקצוע ,ומאמינים שתיקון הנושא הוא 'לבנת יסוד' בשיפור הישגיה של מערכת החינוך.
חזון הטובים בחינוך
אנשים איכותיים ומתאימים, שייעודם בחינוך ויש להם תחושה של שליחות, משולבים בהצלחה בהוראה במערכת החינוך וזוכים לאימון הציבור.
מייסדי הצוות:
- רם שמואלי – 50 , נשוי + 4 , תא"ל (מיל), בתפקידו האחרון שימש רם כמפקד להק מודיעין בחיל אויר. במהלך שירותו הצבאי שימש רם מפקד בסיס עובדה ורמת דוד, וכמפקד טייסות שונות.
- יצחק (קיקי) אוחיון - 45 , נשוי+2. מנהל ויזם, עסק במיגוון תפקידי ניהול טכנולוגים בארץ ובעולם. בתפקידו האחרון , עד פרישתו, שימש קיקי מנכ"ל מפעל אינטל ירושלים . מיזם 'יחד מורים' נהגה ע"י קיקי ומספר שותפים בחברת אינטל על בסיס ניסיונם כמנהלים בחברה עיסקית בעלת אחריות חברתית מפותחת.
עמיתים שותפים:
- עפרה מקובר - מנהלת בית ספר פורשת.
- אדווה אשל רבינוביץ' - יועצת לתהליכי שינוי, לשעבר ראש תחום חינוך וקהילה בתכנית הלאומית לפיתוח הנגב "דרומה - עידן הנגב"
- רינה צזנה - יועצת תהליכים, לשעבר מנהלת ענף ארגון ושיטות בנק לאומי
- ישי כהן – סא"ל (מיל), מומחה בהדרכה מתוקשבת, ניהול ידע בהדרכה ופיתוח חומרי הדרכה
- פנינה זיו - מנכלית ארגון בוגרי הטכניון ,לשעבר מנהלת אגף חינוך אילת .ממייסדי הצוות
מודל העבודה
צוות המשימה פעל במודל עבודה ייחודי השומר על עצמאות תפקודית אך עובד בתאום מלא עם גופי משרד החינוך,( משרד האוצר, משרד רוה"מ ) ובחלק מהזמן אף מטעמם. מיום הווסדו עד יוני 2009 , עבד הצוות מטעם מנכלית משרד החינוך והשרה באיפיון הבעיה, השקת מיזמי 'הדגמה' ואפיון תהליכי פתרון. החל מיוני 2009 הצוות ממשיך את עבודתו באופן עצמאי לקידום הרעיונות שפותחו תוך שמירת מערכת קשרים מסועפת עם מנכלי משרדי ממשלה, מורים, מנהלים, גופי אקדמיה, עמותות, ארגוני מורים, שלטון מקומי ובעליות, תוך הסתמכות על הידע הרב שנצבר על ידו.
עקרונות פעולה
- מיקוד בטיפול במרכזיות מקצוע המורה, בלבד!
- פועלים ברשות הריבון (משרד החינוך\אוצר) ובשליחותו אך שומרים על 'עצמאות מחשבתית'
- מכירים בתפקיד המשמעותי שיש לשותפים העיקרים לנושא (ולהם בלבד)- ארגוני המורים, אקדמיה ( מכללות להוראה, בתי הספר לחינוך באונברסיטאות,) שלטון מקומי, בעלויות.
- מתחיבים ומאמינים ביכולת להגיע להסכמות בכל הסוגיות
- איננו מתיימרים להציע 'מה לעשות' (לא מומחי תוכן)
- מתמקדים בהנעת תהליכים לשנוי על בסיס שותפות אמת
התוכנית הלאומית 'הטובים בחינוך'
בתקופת עבודתו עם משרד החינוך, פיתח הצוות עם הנהלת המשרד את התוכנית הלאומית 'הטובים בחינוך' לטיפול עומק בסוגיית משבר הביקושים למקצוע ההוראה. הצוות פועל לאימוצה בקרב השותפים המרכזים ( משרד החינוך, ראשי המכללות והאוניברסיטאות, ראשי שלטון מקומי, ראשי הבעלויות)
עיקרי (התהליך האסטרטגי)
- גיבוש הצעה לתהליך הסדרה בהסכמה של מדיניות מורים (teachers policy ( בראייה הוליסטית של טיפוח משאב אנושי בכח ההוראה. התייחסות לכל מהלך החיים במקצוע ההוראה: גיוס,קליטה,הכשרה,פיתוח,קריירה,פרישה
- גיבוש מהלך תודעתי תקשורתי למיצוב מעמד המורה בישראל למקומו המרכזי הראוי.
משנית\מיידית – (התהליך הטקטי)
- ריכוז תוכניות של משה"ח בנושא 'טיוב כח ההוראה' להוכחת יכולת ובחינת מודלים ('דוגמיות')
- שחרור חסמים עבור תוכניות התואמות את החזון והתנעתן.
- למידה , וייזום תוכניות לאור התנסות ולבחינת מהלכים תומכים. לתיאור מפורט של המיזמים שהושקו במעטפת 'הטובים בחינוך'
הטובים בחינוך רעיונות מרכזיים
- משבר הביקושים למקצוע ההוראה - מאפיינים ומשמעויות
- המקצוע אינו מושך כוחות איכותיים בהיקף הנדרש וקיים קושי בשימור מורים\ות טובים.
- מאפיינים 'נחותים' של ציוני פסיכומטרי, מצב סוציואקנומי, חד גוניות מגדרית בקרב הפונים להכשרת הוראה
- אחוז השתלבות נמוך במערכת החינוך הפורמאלית מקרב הבוגרים, אחוז נשירה גבוה בחמש השנים הראשונות
- צפי למחסור של 10,000 מורים ב2013 ...חוסר+ 'מאגר מועמדים דליל'= סכנה קיומית לחוסנה של המערכת!
- תיקון \ שיפור מערכת החינוך מותנה בראש ובראשונה ביכולת למשוך ולשמר כח הוראה איכותי שיוביל 'מבפנים' את השנויים הנדרשים- יהיו אשר יהיו.
- 'איכות מערכת החינוך לא יכולה ל'עלות' על איכות מוריה ' (דוח מקינסי, 2007 )
- 'קודם מי..אח"כ מה' - גים קולינס , 'גלגל התנופה מטוב למצוין'
- מהם המעכבים 'המערכתיים' ?
- המשאב החשוב ביותר במערכת ( 120,000 מורים) אינו מנוהל בראיית משאבי אנוש כוללת – לא קיימת מדיניות ולא תשתית ארגונית ראויה להבטחת ניהול איכותי של המשאב האנושי.
- המציאות הקיימת היא התנהלויות\ תהליכים דה-פקטו , תולדה של מציאויות ארגונית, 'צרכי שעה' , נגזרות מהסכמי עבודה וכ
- פערים בולטים בכל 'מעגל החיים המקצועי' של קריירת ההוראה בין המצוי לראוי : חוסר \ אי קיום מדיניות קוהרנטית בהתייחסות לקהל יעד לגיוס, שיווק, מיון , קליטה ,ההכשרה, פיתוח קריירה ,ניהול ביצועים , אחריותיות לרווחת הפרט, תנאי סביבה ותגמול
- ריבוי הבעלים (משרד החינוך, רשויות מקומיות, רשתות), 'דואליות' מערכות ההכשרה (מכללות, אוניברסיטאות), ודואליות' ארגונים מקצועיים ( ארגון המורים, הסתדרות המורים) 'מעודדים' חוסר מדיניות אחידה
- מה הפתרון המוצע?
- הגדרה מחודשת של מדיניות ניהול המשאב האנושי של כח ההוראה Teachers Policy בראייה הוליסטית . התייחסות לכל מהלך החיים במקצוע ההוראה: גיוס,קליטה,הכשרה,פיתוח,קריירה,פרישה. גבוי בחקיקה בסוגיות נדרשות
- מהלך תודעתי תקשורתי למיצוב מחדש של המקצוע ומעמדו החברתי
- מה החידוש?
- מיקוד ומהלך בהסכמה! (לא נוסה מעולם !) , בהובלת הריבון (משרד החינוך) ושותפות של השחקנים העיקרים בלבד (ארגונים,אקדמיה,שלטון מקומי,בעלויות)
- התמקדות בסוגית כח ההוראה- פוטנציאל רב להסכמות
- מהלך תודעתי מלווה, ארוך טווח ומתוכנן, בהובלת 'החברה האזרחית'
- למה יש הזדמנות?
- בשלות ציבורית- הציבור מייחל לשנוי (ראה הפגנת הרבבות בעת שביתת המורים)
- תוספת המשאבים למערכת (כ 7 מילארד שקל) כתוצאה מהסכם 'אופק חדש'
- התעוררות ערכית בולטת בקרב הדור הצעיר (גרעיני משימה, שנות שרות, וכו')

|
|
|